אודות דנמרק
דנמרק (ממלכת דנמרק ) היא מדינה בצפון אירופה והיא הקטנה והדרומית שבין המדינות הנורדיות. היא משתייכת באופן מסורתי למדינות סקנדינביה, אם כי אינה שוכנת על חצי האי סקנדינביה. דנמרק, שיושבת ברובה על חצי האי יוטלנד, גובלת בים הבלטי בצידה הצפון-מזרחי, בים הצפוני בצידה הצפון-מערבי, ובגרמניה בדרומה. האיים גרינלנד ואיי פארו משתייכים לדנמרק כחלק מממלכת דנמרק, הם נמצאים תחת חסות הכתר הדני אולם נהנים משלטון אוטונומי. בירת דנמרק, קופנהגן, היא הגדולה בין ערי סקנדינביה. מתוך 443 האיים של דנמרק, הגדולים ביותר הם 'זילנד' ו'פונן'. מאפייני ההיכר של האיים הינם חול זהוב, היותם שטוחים, גובה נמוך ואקלים ממוזג. הממלכה המאוחדת של דנמרק התפתחה במאה העשירית כאומה ימית מיומנת במאבק על השליטה בים הבלטי. בדנמרק יש משטחים ארוכים של חופים חוליים המושכים אליה תיירים רבים בעונת הקיץ, כאשר המדינה ממנה מגיעה כמות התיירים הרבה ביותר היא גרמניה. תיירים שבדים ונורווגיים מגיעים לעיתים קרובות לעיר התוססת יחסית של קופנהגן, בעוד רבים מהסקנדינבים הצעירים מגיעים לשתות בירה, יינות ומשקאות חריפים של דנמרק הנמכרים בזול יותר מאשר בארצותיהם. כממלכה העתיקה ביותר באירופה שאף הייתה ביתו של הנס כריסטיאן אנדרסן, דנמרק נקראת לעתים קרובות בשם "ארץ האגדות". בין האטרקציות התיירותיות העיקריות שיש במדינה הן גני טיבולי, העיר החופשית כריסיטיאניה, ופסל 'בת הים הקטנה', כולן ממוקמות בקופנהגן. טירת קרונבורג בהלסינגור מפורסמת בעיקר כמקום התרחשות רוב המחזה "המלט" מאת ויליאם שייקספיר, ובמחזה עצמו היא מכונה טירת אלסינור. "המלט" הועלה לראשונה בטירה עצמה ביום השנה המאתיים למותו של שייקספיר, ומאז הוצג בה מספר פעמים. מוזיאון לואיזיאנה לאמנות מודרנית הממוקם 30 ק"מ צפונית לקופנהגן הוא המוזיאון הפופולרי ביותר בדנמרק, ופסטיבל רוסקילדה שנערך ליד רוסקילדה, 30 ק"מ מערבית לקופנהגן, מושך אליו מעל ל 100,000 מבקרים מדי שנה.
היסטוריה יהודית, נקודות עניין ומוסדות כשרים ב-דנמרק
דנמרק הייתה המדינה הסקנדינבית הראשונה שאישרה התיישבות יהודית (על יהודים נאסר להיכנס לדנמרק לאחר הרפורמציה בשנת 1536). בשנת 1622 הזמין המלך כריסטיאן הרביעי את יהודי ספרד ופורטוגל שהתגוררו באמסטרדם ובהמבורג להתיישב בגלוקשטאט על שפך האלבה (אז בדנמרק). בעוד שיהודים שהגיעו לדנמרק קיבלו חופש כלכלי ודתי, יהודי גרמניה האשכנזים היו נתונים למגבלות רבות. בשנת 1684 הוקמה הקהילה היהודית המאוחדת בקופנהגן על פי פקודת המלך כריסטיאן. שוויון אזרחי הוענק ליהודים ב- 1814 ובשנת 1849 הם קיבלו אזרחות מלאה. אף על פי שדנמרק נכבשה על ידי גרמניה באפריל 1940, יהודי דנמרק נשארו בחיים ובדרך כלל ללא פגע. ב -1943, עם ריכוז יהודי אירופה ושליחתם למחנות ריכוז והשמדה, כ -90% מהאוכלוסייה היהודית הועברו למקום מבטחים בשוודיה הניטרלית. בסך הכל חולצו 5,191 יהודים, 1,301 עם רקע הורי יהודי, ו -686 נוצרים שהיו נשואים ליהודים. ארבע מאות שישים וארבעה יהודים נאספו וגורשו לטרזיינשטאט ו -49 נספו שם. לאחר המלחמה הוקמה הקהילה מחדש. בשנת 1968 כ - 2,500 פליטים מפולין, קורבנות של ציד המכשפות של המפלגה הקומוניסטית, התיישבו באזור קופנהגן. כיום, הקהילה היהודית של דנמרק היא השנייה בגודלה בסקנדינביה (אחרי שבדיה). אוכל כשר זמין, ודנמרק מייצאת בשר כשר לשוודיה ולנורווגיה, שם השחיטה אסורה. בקופנהגן יש שלושה בתי כנסת. בית הכנסת הגדול, שהושלם בשנת 1833, הוא מקום מושבה של רבנות המדינה. הוא תוכנן על ידי גוסטב פרידריך הכט בהשראת הסגנון האדריכלי של יוון העתיקה. זהו גם אחד מבתי הכנסת הבודדים בתקופת בנייתו אשר שילב אלמנטים מצריים בעמודי התפאורה, בתקרה ובקרניז אשר מעל הארון הקודש.