אודות פורטוגל
פורטוגל היא מדינה דרום אירופית בחצי האי האיברי, הגובלת בספרד. מיקומה על האוקיינוס האטלנטי השפיע על היבטים רבים בתרבותה: בקלה וסרדינים בגריל הם מאכלים לאומיים, החופים של אלגרבה הם יעד מרכזי, ורבים מתולדות הארכיטקטורה של האומה מתוארך לבין השנים 1500-1800, כאשר פורטוגל הייתה אימפריה ימית חזקה. השטח של פורטוגל המודרנית היה חלק ממאבקי כוח, מלחמות, פלישות וגם היה מיושב ברציפות, מאז התקופה הפרה היסטורית. האקלים במדינה מוגדר כים תיכוני. אזורי התיירות העיקריים של המדינה הינם, לפי סדר החשיבות: אלגרבה, ליסבון רבתי (ליסבון), פורטו רבתי וצפון פורטוגל, קוימברה, האיים הפורטוגזיים (מדיירה ואזורס) ואלנטיו. רוב התיירים המגיעים כיום לפורטוגל הם ספרדים, בריטים, צרפתים, הולנדים, סקנדינבים או ברזילאים, אשר לא מחפשים רק לנפוש בחוף, אלא מחפשים גם תרבות, להתרשם מיופיין של הערים, לחוות את הגסטרונומיה המשובחת של המדינה, להינות מהתיירות ימית או כאלה הנמצאים במדינה לרגל נסיעת עסקים.
היסטוריה יהודית, נקודות עניין ומוסדות כשרים ב-פורטוגל
ליסבון היא המרכז הגדול והמרכזי ביותר של החיים היהודיים המוכרים רשמית בשנת 2012, אך יש גם קהילות יהודיות גם באפורטו, ב-בלמונטה וב-אלגרבה. אוכלוסיית היהודים בכל פורטוגל מונה כ – 1500-1800 אנשים סך הכל. עד המאה ה -12, כאשר פורטוגל החלה הפכה לישות נפרדת מספרד, ההיסטוריה של יהודי ספרד ופורטוגל הייתה דומה, ושורשי נוכחות יהודים מגיעים עד לתקופת הרומאים. אולם הכנסייה פיתחה עוינות עמוקה כלפי היהדות. מגפת הדבר/המוות השחור ב- 1350 העניקה לכנסייה הזדמנות לפרוק את כעסה האנטישמי תוך האשמת היהודים בהתפשטות המחלה. כתוצאה מכך פרצו מהומות אנטי-יהודיות בערים ועיירות רבות. מכאן ואילך סבלו היהודים הפורטוגלים מהקטנת ההגנה מהממשל ומסובלנות שהלכה ופחתה. היהודים היחידים שחזרו לפורטוגל לאחר האינקוויזיציה היו צאצאי היהודים הספרדים שחזרו לפורטוגל ב -1810. חלקם התיישבו באיים הפורטוגזיים, באזורס. הקהילה היהודית של אופורטו, שנוסדה לפני 90 שנה, דבקה בפרקטיקה הדתית האורתודוקסית. הקהילה מקיימת תפילות, יש בה מקווה טהרה, מוזיאון, בית ספר, ספריה, מטבח קהילתי כשר וחדר אוכל, מזווה לאוכל כשר, ומרפסת שעליה הוקמה סוכה. חב"ד מחזיקה שני בתי חב"ד בפורטוגל, אחד בליסבון השני בקסקאייז. יש גם מקום בליסבון בו ניתן ללון ולקבל ארוחת בוקר כשרה.
