אודות אורוגוי
אורוגואי היא מדינה השוכנת בחוף הדרום-מזרחי של יבשת דרום אמריקה. גבולותיה הם ברזיל בצפון, נהר אורוגוואי במערב, שפך הנהר של ריו דה לה פלאטה בדרום מערב, ארגנטינה בעבר האחר של נהרות אלו, והאוקיינוס האטלנטי בדרום מזרח. הבירה, מונטווידאו, סובבת סביב פלאזה אינדפנדנסיה, שבעבר שימשה כמצודה ספרדית. בסמוך נמצאת הסיאודד ויאז'ה (העיר העתיקה) עם בניינים שנבנו בסגנון אר-דקו, בתים בסגנון קולוניאלי ושוק הנמל מרקדו דל פואטרו עם מסעדות המגישים סטייקים משובחים. בטיילת לה ראמבלה ישנם מסעדות דגים, מזח ופארקים. באורוגוואי חיים כ - 3.42 מיליון בני אדם, מהם 1.8 מיליון חיים באזור המטרופוליני של הבירה שלה, העיר הגדולה ביותר, מונטווידאו. אורוגוואי הייתה מיושבת כבר לפני כ – 4,000 שנים. בתקופה הקולוניאלית נודע האזור כ"גדה המזרחית של נהר אורוגוואי". האירופאים הראשונים הגיעו לאורוגוואי בתחילת המאה ה-16, אך גילו בה עניין מועט בשל החוסר במחצבים והתנגדות הילידים. בהמשך הפכה אורוגוואי למוקד תחרות בין האימפריות של פורטוגל וספרד, בשל מיקומה על שפך נהר הריו דה לה פלאטה. המדינה ממוקמת בתוך אזור עם אקלים ממוזג המשפיע על כלל המדינה. כמעט 95% מהחשמל של אורוגוואי מגיע מאנרגיה מתחדשת. השינוי הדרמטי, שנמשך פחות מעשר שנים, ללא מימון ממשלתי, הוריד את עלויות החשמל והקטינו את זיהום האוויר והשימוש בפחם. רוב החשמל מגיע ממתקני הידרואלקטריים ורוח מה שגרם לכך שאורוגוואי כבר לא מייבאת חשמל. בעיר מונטווידאו יש מגוון רחב של פעילויות תרבותיות ומונומנטים היסטוריים כגון מוזיאון טורס גראסיה ואצטדיון סנטנאנריו בו שוכן גביע העולם הראשון בו זכתה המדינה, ואלו רק מספר דוגמאות המעניינות חלק מהתיירים המגיעים למדינה. עם זאת, הליכה פשוטה ברחובות העיר היא חוויה של צבעים וצורות מיוחדות שהעיר מציעה למבקריה. אחת האטרקציות הטבעיות העיקריות באורוגוואי היא הפונטה דל אסטה. פונטה דל אסטה היא יעד תיירותי בולט על חצי אי קטן מול החוף הדרום-מזרחי של אורוגוואי עם חופים המתאימים לצלילה, שיזוף, ספורט אתגרי ועוד. פונטה דל אסטה מחוברת וירטואלית לעיר מלדונאדו ומתפשטת בהרחבה מזרחה, וכוללת את לה בארה ואת חוסה איגנסיו. יש במקום 122 בתי מלון, 80 מסעדות, נמל תעופה בינלאומי ומעגן יאכטות שיכול להכיל כ - 500 סירות.
היסטוריה יהודית, נקודות עניין ומוסדות כשרים ב-אורוגוי
ההיסטוריה של הקהילה היהודית באורוגוואי מקבילה לזו של המדינה המהווה חיץ גיאוגרפי בין ארגנטינה לברזיל. באורוגוואי לא הייתה אינקוויזיציה פעילה, ויש עקבות של פעילות יהודים כבר מהמאה ה – 16. הקהילה היהודית של ימינו החלה לתפקד בשנת 1880. עבור יהודים רבים הייתה אורוגוואי תחנה זמנית בדרכם לארגנטינה או לברזיל. ב- 1909 חיו במונטווידאו 150 יהודים. בשנת 1916 היו מספיק יהודים אשכנזים להקים חברה קדישא, וב -1917 נפתח בית הכנסת הראשון. בשנת 1918 חיו בעיר כ -1,700 יהודים, 75% מהם ספרדים (מהבלקנים, סוריה, קפריסין, מרוקו, מצרים, יוון, טורקיה וצרפת) והיתר ממזרח אירופה (בעיקר מרוסיה, פולין וליטא). הקהילה היהודית באורוגוואי מורכבת מ -10,000 משפחות, המאורגנות בארבע קהילות דתיות נפרדות - פולנית-רוסית, ספרדית, גרמנית והונגרית. 60 הארגונים היהודיים באורוגוואי נמצאים כולם בחסות הוועד המרכזי של ישראל. ישנם 14 בתי כנסת אורתודוכסיים באורוגוואי ובית כנסת קונסרבטיבי אחד (שייך לקהילה הגרמנית). יש במדינה שני רבנים אורתודוכסים ושני רבנים קונסרבטיבים המשרתים את הצרכים של הקהילות הדתיות. מרכז חב"ד, שיש לו רב משלו, אינו מזוהה עם הארגון הקהילתי. המזון הכשר זמין והוא מיוצר ומיובא באופן מקומי. יש כמה מסעדות כשרות, בעיקר במוסדות היהודיים. במונטווידאו ישנו מוזיאון יהודי ומרכז תיעוד וכן מוזיאון הנצחה לזכרון השואה אשר הוכרז כאתר לאומי היסטורי. אנדרטה לגולדה מאיר ז"ל עומדת בכיכר על שם המנהיגה הישראלית המנוחה, סמוך לבית האופרה תיאטרו סוליס. ב'פארק רודו' ליד חוף הים עומדת אנדרטת אלברט איינשטיין. בתוך בית הקברות היהודי יש אנדרטאות לזכר קורבנות השואה, חיילים ישראלים שנפלו בקרבות ונפגעי הפיגוע בבניין "AMIA" בבואנוס איירס. השכונה היהודית הישנה של 'גואס' מכילה 'עקבות' המספרות על עברה היהודי.