אודות בוליביה
בוליביה היא מדינה ללא מוצא לים במערב דרום אמריקה וגובלת בדרומה בארגנטינה, בדרום מערב בצ'ילה, מדרום מזרח בפרגוואי, בצפון ובמזרח בברזיל ובצפון מזרח בפרו. שליש מהמדינה הוא רכס הרי האנדים, שם גם שוכנת אחת הערים הגדולות ביותר במדינה, אל אלטו שממוקמת באלטיפלנו. לצד הרי האנדים, מדינה יש גם מדברות ויערות גשם. בירתה המנהלית לה-פאס, יושבת בגובה של יותר מ 3,500 מטרים עם רקע מרהיב של פסגות הרים מושלגות, מה שהופך אותה לבירה המנהלית הגבוהה ביותר בעולם. על הגבול עם פרו נמצא אגם טיטיקקה המפורסם. לפני הקמת הקולוניות הספרדיות, חלק מבוליביה היה בשליטת אימפריית האינקה בעוד חלקים אחרים במדינה נשלטו בידי שבטים. כובשים ספרדיים שהגיעו מקוסקו ומ-אסונסיון השתלטו על האזור וכבשו אותו במאה ה – 16. במהלך התקופה הקולוניאלית הספרדית, בוליביה נוהלה בידי הקהילה המלכותית של קראקס. ספרד בנתה את האימפריה שלה במידה רבה באמצעות הכסף של המכרות בבוליביה. האקלים במדינה מורכב, ואף על פי שבוליביה נמצאת באזור טרופי, האקלים מאוד משתנה מהאזורים הנמוכים ועד הרי האנדים. לבוליביה פולקלור עשיר, סגנון המוזיקה העממי שלה ייחודי ומגוון. "ריקוד השטן" הנעשה בפסטיבל השנתי של אורורו הוא אחד מאירועי הפולקלור הייחודיים בדרום אמריקה. פסטיבל מרשים נוסף, אך פחות מוכר, הוא פסטיבל ה'טאראבוקו'. הקרנבל דה אורורו הוא הפסטיבל המפורסם ביותר במדינה והוא הוכרז על ידי אונסק"ו כיצירת מופת בתחום התרבות בעלת חשיבות לאנושות כולה, יחד עם 19 אירועים אחרים ברחבי העולם. יש במדינה עוד מקומות אטרקטיביים נוספים שניתן לבקר בהם.
היסטוריה יהודית, נקודות עניין ומוסדות כשרים ב-בוליביה
יהודי בוליביה חיים בעיקר לה פאס, הבירה, אך ישנן קהילות קטנות גם בסנטה קרוז וב-קוצ'במבה. רוב יהודי בוליביה הם ממוצא אשכנזי שאבותיהם הגיעו ממרכז ומזרח אירופה. מספר היהודים בבוליביה ירד משמעותית מרז 1940, אז עמד מספר היהודים בקהילה על כ – 10,000 אנשים. בלה פאס ישנם שלושה בתי כנסת אך רב אחד בלבד. האוכל הכשר נגיש, כולל בשר. בנוסף לבית הכנסת בלה פאס, יש בית כנסת גם בסנטה קרוז ועוד אחד בקוצ'במבה.
