אודות צ'ילה
צ'ילה היא מדינה בחוף הדרום מערבי של אמריקה הדרומית, בשטח האדמה שבין הרי האנדים והאוקיינוס השקט. אורכה כ-4,300 ק"מ ורוחבה נע בין 170 ק"מ ל-370 ק"מ. צ'ילה גובלת במדינות ארגנטינה במזרח, בוליביה בצפון מזרח ופרו בצפון. אורך קו החוף של צ'ילה 6,435 קילומטרים והיא מחזיקה בזכויות בלעדיות, ובטענות על דרגות שונות וריבונות על המרחב הימי שלה, הנקרא הים הצ'יליאני. בירת המדינה היא סנטיאגו השוכנת בעמק מוקף הרים. אחד המקומות הבולטים בסנטיאגו הוא כיכר הפלאזה דה ארמס בה שולטים מבנים ניאו-קלאסיים וכן ניתן לבקר במוזיאון הלאומי של צ'ילה הנמצא באזור הכיכר. פארק המטרופולין של סנטיאגו מספק שלל אטרקציות כולל גן חיות, בריכה, גן בוטני ועוד. תיעוד של חיי אדם באזור צ'ילה קיים כבר מלפני כ – 18,000 שנים. בשנת 1520 הגיע למקום פרדיננד מגלן שהיה האירופאי הראשון שהגיע לצ'ילה. עם פרוץ משבר המלוכה הספרדית בשנת 1808 עברה צ'ילה, בדומה לשאר אמריקה הספרדית, לשלטון עצמי ואף הכריזה על עצמאותה. לאחר תקופת כיבוש מחדש על ידי מלכות המשנה של פרו שיחרר צבא האנדים את צ'ילה, ובשנת 1818 הכריז ברנרדו או'היגינס על עצמאות צ'ילה. האקלים בצ'ילה מתאפיין במגוון רחב של תנאי מזג האוויר על פני שטח גאוגרפי גדול המשתרע על פני 38 מעלות רוחב. צ'ילה כוללת בגבולותיה שבעה סוגי תת אקלים. החל מסובטרופי במדבר אטקמה שבצפון, המדבר הצחיח בעולם, דרך אקלים ים תיכוני במרכזה, בו מתקיימת חקלאות עשירה, ובה מגדלים פירות וירקות ליצוא, וכן כרמים רבים מהם מייצרים סוגי רבים של יינות. בדרומה אקלים מושלג הכולל קרחונים, באי הפסחא שורר אקלים סובטרופי. התיירות בצ'ילה מתפתחת בעשורים האחרונים ונמצאת בעלייה מתמדת כאשר ישנן הרבה אטרקציות תיירותיות ברחבי המדינה.
היסטוריה יהודית, נקודות עניין ומוסדות כשרים ב-צ'ילה
יהודים קיבלו תפקידי מפתח בהנהגת המדינה ועמדות חשובות אחרות לאורך שנות קיומה של צ'ילה. חלק גדול מהיהודים במדינה מתגוררים בסנטיאגו, בעוד קהילות קטנות אחרות מתגוררות בולפראסיו, קונספסיון, טמוקו ו – ולדיוויה. קבוצה של אינדיאנים מדרום המדינה, ה'איגלסיה ישראליטה', שומרים רבים ממנהגי היהדות ורואים עצמם יהודים. אנוסים הגיעו לצ'ילה עם ראשוני הספרדים במאה ה-16. האינקוויזיציה רדפה את היהודים ובמאה ה-18 כבר לא היו אנוסים בצ'ילה.
יהודים הורשו להגר למדינה עם קבלת העצמאות ב-1818 ורובם נטמעו בקרב התושבים המקומיים. הגירה גדולה של יהודים החלה בראשית המאה ה-20 בעיקר ממזרח אירופה וממקדוניה. בשנות ה-30 של המאה ה-20 הגיעו יהודים שברחו מהמשטר הנאצי. פעילות אנטישמית הייתה נפוצה בצ'ילה החל בשנות ה-30 של המאה ה-20 וגברה בזמן מלחמת העולם השנייה.ב-1940 הקימו יהודי צ'ילה ארגון למאבק באנטישמיות.
באמצע שנות השבעים נאמד מספר היהודים בצ'ילה ב-30,000, רובם המכריע בבירה סנטיאגו. עליית איינדה לשלטון הבריחה חלק מהיהודים, אם כי יהודים נטלו גם חלק פעיל בממשלו. בשנת 2002 העלה סקר לאומי כי בצילה מתגוררים מעט פחות מ-15,000 יהודים אם כי ההערכות שונות שנעשו ב 2003 מצביעות על ע 20,900 שהתגוררו בשנה זאת במדינה.
