אודות קולומביה
קולומביה היא מדינה בקצה הצפוני של דרום אמריקה. נופי המדינה כוללים את יערות הגשם, הרי האנדים ומטעי קפה רבים. עיר הבירה בוגוטה שוכנת בגובה רב ומציעה מגוון אטרקציות כולל מחוז 'זונה רוסה'( Zona Rosa ) הידוע במסעדות ובחנויות שבו. העיר העתיקה של קרטחנה, השוכנת על חופי הקראביים, מוקפת חומה מהתקופה הקולוניאלית ויש בה טירה מהמאה ה – 16 ושונית אלמוגים מרהיבה. המתיישבים הראשונים בדרום אמריקה עברו בהכרח דרך קולומביה בדרכם מצפון. עם זאת, שבטים אלו לא הותירו אחריהם עדויות ארכאולוגיות מרובות, אך הכלים שנותרו מעידים על רמה אמנותית גבוהה. בקולומביה לא התבססה לפני הכיבוש הספרדי אימפריה אחת, כגון האצטקים במקסיקו או בני האינקה בפרו, ובאזור שלטו מספר שבטים עצמאיים, ביניהם בני מויסיקה, נאריניו, קימבאיה ועוד. תרבויות מפותחות שהתבססו בסן אגוסטין ובטייראדנטרו הרבה לפני הכיבוש הספרדי הותירו אתרים ארכאולוגיים מרתקים של פסלים וקברים. בני טאירונה, שהתבססו סמוך לחוף הקאריבי, פיתחו מעט לפני הכיבוש הספרדי תרבות מורכבת והותירו אחריהם את 'העיר האבודה' (סיודד פרדידה), אחת הגדולות שבערים העתיקות בדרום אמריקה. הספרדי הראשון שהגיע לחופי קולומביה היה אלונסו דה אוחדה, שנחת בקולומביה ב – 1499. בבשנת 1508 החל וסקו נונייז דה בלבואה בכיבוש חלקה הצפוני של המדינה, והיה לאירופי הראשון שהגיע לאוקיינוס השקט. אחריהם באו ספרדים נוספים, שהשמועות אודות חפצי הזהב בהם משתמשים השבטים המקומיים הציתו את דמיונם, אך רק ב-1525 הקים רודריגו דה באסטידאס את סנטה מרתה, העיירה הספרדית הראשונה באזור. ב 20.7.1810 התכנסו בכירי המתיישבים בבוגוטה והקימו אספת נציגים עצמאית; בהמשך אותה שנה הוכרזה גם עצמאות מלאה. ההכרזה הובילה למלחמת עצמאות ארוכה ורבת-תהפוכות, תחילה נגד חילות נפוליאון ולאחר מכן נגד הספרדים כשנפוליאון נוצח ומלכי ספרד חזרו לשלוט במדינתם. את המערכה הוביל סימון בוליבאר, הגיבור הלאומי, אשר ניצח בסדרה של קרבות ולבסוף הכריע את המערכה בקרב בויאקה בשנת 1819. הניצחון איפשר לבוליבאר ולחבריו להכריז על הקמת רפובליקת קולומביה הגדולה, שכללה גם את פנמה, ונצואלה ואקוודור. הרפובליקה החדשה לא החזיקה מעמד זמן רב. בוליבאר, שתמך בשלטון ריכוזי, נבחר אמנם לנשיא בשנת1821 אך עד מהרה התברר שאין ביכולתו לשלוט בשטח רחב כל כך, והמדינה התפצלה ב-1830 לשלוש מדינות נפרדות - ונצואלה, אקוודור ו'גרנדה החדשה', ששטחה כלל גם את פנמה. בתוך גבולותיה של קולומביה נמצא המגוון הפיזי הגדול ביותר באזור אמריקה הלטינית, בהתחשב בגודל המדינה. בקולומביה יש את המגוון הגדול ביותר של ציפורים ודו-חיים השוכנים בה, יותר מבכל מדינה בעולם - כרגע ידועים בקולומביה 1,815 זנים של ציפורים ו-583 זנים של דו-חיים. המדינה היא חלק מטבעת האש, אזור המאופיין ברעידות אדמה רבות והתפרצויות געשיות. גאולוגית, קולומביה מורכבת משני גושים גדולים, האחד מושקע בתוך האוקיינוס השקט והים הקריבי ומכסה אזור בגודל 828,660 קמ"ר, והשני הוא הקרקע הנגלית המורכבת מרכס הרי האנדים ומישורי הליאנוס, המחולקים עם ונצואלה, ומכסים אזור של בערך 1,143,748 קמ"ר. האקלים טרופי אך במדינה יש שישה אזורים שונים ומזג האוויר תלוי רבות בתנאים הטופוגרפיים של האזורים. במדינה יש אטרקציות תיירותיות רבות ויעדים תיירותיים רבים כגון קרטחנה וסביבתה ההיסטורית, הנמצאת ברשימת אתרי המורשת של אונסק"ו, האזור המבודד של סן אנדרס, פרובידנסיה, סנט קטלינה וסנתה מרתה וסביבתה. בשנים האחרונות הפכה בוגוטה ליעד התיירותי המרכזי של קולומביה וזאת בגלל המוזיאונים ומתקני התרבות הנוספים שחוו יחד עם מרכזים אחרים בעיר שיפוץ ושדרוג. ההשקעה פיתחה את הפארקים הציבוריים, שבילי אופניים ושיקום שטחים ציבוריים.
היסטוריה יהודית, נקודות עניין ומוסדות כשרים ב-קולומביה
היהודים הראשונים שהגיעו לקולומביה במהלך המאה ה -16 היו יהודים אנוסים שכלפי חוץ התנהגו כנוצרים אך שמרו על יהדותם. בשנת 1636, קבוצה ענקית של אנוסים נתפסה והוצאה להורג. גם לאחר ההוצאה להורג של היהודים האנוסים השתמרה במדינה קבוצה קטנה של יהודים אבל הם פחתו בהדרגה עד שלא נשארו יהודים שומרי מצוות מאותה תקופה. הגל הראשון של יהודים שומרי מצוות הגיע לקולומביה מג'מייקה ומ-קוראסאו. יהודים אלו החלו להראות את יהדותם בגלוי בסוף המאה ה -18, למרות שבאופן רשמי האיסור להתנהג כיהודי היה עדיין קיים בתקופה הזאת. מרגע שהיהדות הפכה לחוקית במדינה, הממשלה העניקה ליהודים חלקות קרקע לבית עלמין. רוב יהודי קולומביה אינם שומרי מצוות ואינם פעילים בחיי הקהילה או מתרגלים חיים יהודיים דתיים. היהדות מהווה רקע למפגשים חברתיים ומעט מאוד מיהודי המדינה שומרים כשרות. היהודים בקולומביה עוסקים כמה מקצועות ורובם מרוכזים בבוגוטה. ישנן קהילות קטנות בקאלי, ברנקייה ו-מדיין. גודלה של האוכלוסייה האשכנזית והספרדית היא בערך אותו הדבר כאשר ישנם תשעה בתי כנסת בכל רחבי הארץ. בשל בעיות כלכליות במדינה ואלימות נגד יהודים, רבים מיהודי המדינה עזבו אותה. באמצע שנות 1990 מנתה אוכלוסיית יהודי קולומביה כ - 5650 אנשים ובתחילת המאה הנוכחית ירד מספרם לסביבות 4,200 אנשים. רוב אלו שעזבו עברו לגור במיאמי או בחלקים אחרים של ארצות הברית.