אודות אוזבקיסטן
אוזבקיסטן היא אומה במרכז אסיה ורפובליקה סובייטית לשעבר. היא ידועה במסגדיה המרשימים, במאוזוליאומים הנמצאים ברחבי המדינה ובאתרים אחרים הקשורים לדרך המשי, נתיב הסחר העתיק בין סין לבין הים התיכון. סמרקנד, תחנה בסעיף צפוני של דרך המשי, בנויה לפי סממני האדריכלות האסלאמית. מכיל ציון דרך של האדריכלות האסלאמית. רגיסטן, ליבה של העיר העתיקה, שימשה ככיכר מרכזית בה התאסף ציבור גדול כדי לקנות ולמכור בשוק סחורות שונות, לשמוע את הודעות המלך, או לחזות בהופעות מוזיקה שונות. שלוש מדרסות גדולות ומפוארות שניבנו במאות 17-15 מקיפות את הכיכר. אוזבקיסטן היא אחת משתי המדינות היחידות בעולם (יחד עם ליכטנשטיין) שיש להן חסימה כפולה לים, כלומר הן לא רק מוקפות יבשה מכל עבר, אלא גם כל המדינות המקיפות אותן מוקפות יבשה מכל עבר ואין להן מוצא לים הפתוח. בנוסף, בשל מיקומה הגיאוגרפי/טופוגרפי, אף אחד מהנהרות שלה לא מוביל לים. רק אחוז אחד מאדמת אוזבקיסטן מעובד עיבוד קבע, ועוד כ-10 אחוזים משמשים אדמת מרעה. האקלים השורר ברוב שטחי המדינה הוא אקלים יבשתי יבש, עם כמות משקעים מעטה (100 עד 200 מ"מ גשם בשנה ברוב האזורים) וטמפרטורות קיצוניות. הקיץ חם מאוד (הטמפרטורה עוברת לעתים את ה-40 מעלות צלזיוס) והחורף קר מאוד (ממוצע הטמפרטורות בחורף נע בין 0 מעלות צלזיוס בדרום ל-8 מעלות מתחת לאפס בצפון, אך הן צונחות לעתים עד ל-35 מעלות מתחת לאפס). המשקעים המעטים מרוכזים בחורף ובאביב, ובשאר עונות השנה כמעט שאין צמחייה במדינה. תיירות תרבות היא מוצר התיירות העיקרי והיחידי שהמדינה מספקת למבקריה מאז הפיכתה לעצמאית. סמרקנד, בוכרה וחיווה הן הערים המושכות את מירב התיירים המבקרים במדינה. פעילויות נוספות שתיירים יכולים לעשות במדינה נעות מטיפוסי הרים ועד לסיורים באזורים בעלי ממצאים ארכיאולוגים חשובים ומשמעות דתית היסטורית.
היסטוריה יהודית, נקודות עניין ומוסדות כשרים ב-אוזבקיסטן
על פי מסורות מקומיות יהודים החלו להתיישב באזור לפני כ - 2,000 שנה לאחר שליחת ממלכת ישראל לגלות בבל. מסורות אחרות סוברות שההתיישבות היהודית החלה בסוחרים יהודים שפעלו בדרך המשי וביהודים שהגיעו לאזור לאחר רדיפות של העם הפרסי לפני כ -1,500 שנה. שלושת המרכזים היהודיים העיקריים במדינה נמצאים בטשקנט (13,000), סמרקנד (3,000) ובוכרה (2,000). ניתן לחלק את יהודי אוזבקיסטן לשתי קטגוריות: האשכנזים שהגיעו לאזור מחלקים אחרים של ברית המועצות בתקופת השלטון הסובייטי, ולפעמים קודם לכן, והקהילה הבוכרית המקומית, בעלת הניב היהודי-טג'יקאי שלה, ואשר שורשיהם נטועים במדינה כבר מאות רבות של שנים. רוב יהודי סמרקנד הינם בוכרים בעוד בטשקנט כמעט כל היהודים הינם ממוצא אשכנזי (וגם רוב היהודים האשכנזים אשר נמצאים במדינה מתגוררים בטשקנט) אשר מתגוררים בבירה יחד עם עוד כ – 2,000 יהודים ממוצא בוכרי. בשנים האחרונות עזבו יהודים רבים את אוזבקיסטאן בשל המצב הכלכלי של במדינה ובשל החשש מהמגמה הלאומנית של הממשלה הנקראת "אוזבקיזציה". רוב יהודי בוכרה התיישבו בקווינס, ניו יורק, שם הם הקימו קהילה מאורגנת היטב, בעוד היהודים האשכנזים התיישבו בעיקר בישראל, ברוסיה ובגרמניה. רבעים יהודיים, הנקראים באופן מסורתי 'מחאלה', עדיין קיימים בסמרקנד, בוכרה ובערים קטנות יותר של עמק פרגאנה. היהודים ממשיכים לחיות בדרך חיים מסורתית יהודית. יהדות בוכרה היא קהילה עתיקה הטוענת כי צאצאיה הם מן הגולים מהמאה החמישית מפרס. לפי גרסאות אחדות אף שמות של ערים בוכרה וסמרקנד קשורים ליהדות שכן "בוכרא" בארמית זה בכור - ויש סיכוי שאחד מעשרת השבטים שגלו לאזור הקימו עיר זו (ראובן שהיה בכור יעקב או שבט אפרים שהוכתר לבכור יעקב). למרות שליטה סובייטית רבת שנים במדינה, היו ליהודים יותר חירויות מאשר אלה שניתנו ליהודים בחלקים אחרים של ברית-המועצות, ויהודי אוזבקיסטן שמרו על המורשת בעקשנות. עם זאת, מספר בתי הכנסת בסמרקנד צנח מ- 30 ב- 1917 ל- 1 ב- 1935. בתקופה זו יהודים רבים הפכו לעובדי מפעלים או לחקלאים קולקטיביים. באותו הזמן הייתה גם זרימה של יהודים לבירת המדינה טשקנט. במלחמת העולם השנייה פונו יהודים מרוסיה האירופית לאוזבקיסטאן, ורבים מהם נותרו לחיות שם. ה'מחאלה' של סמרקנד, בה עדיין מתגורר מספר גדול של יהודים בוכרים, מכילה אתרים רבים מן העבר היהודי וההווה. המוזיאון האזורי הממוקמת במה שהייתה בעבר אחוזה של יהודים, עדיין מכילה בתוכה חדר המעוטר ששימש כבית הכנסת הפרטי של משפחה יהודית. הרובע היהודי בבוכרה מכיל גם הוא כמה שרידים יהודיים מתקופות קודמות.